גירושים במשפחה הם שלב מבלבל מאוד למבוגרים ובוודאי שלילדים. הרבה שינויים, החלפות, יציאה משגרה, התאמות ועוד משתנים שקורים בחיי המשפחה. שמירה על שגרה דומה ככל הניתן בשני בתים תעזור להפחית את הבלבול עבור ילדים (בפעולות שיחסית ניתנות לשליטה של ההורים) ומומלץ שהיא תהיה מטרה משותפת עבור שני ההורים.
ככל הנראה אם אתם גרושים, יש דברים שלא הצלחתם להגיע להסכמות משותפות לגביהם. מהמקום הזה, חשוב שלפחות תתחילו את היציאה להורות המשותפת שלכם בשפה משותפת שמדברת את הילדים שלכם.
השפה הזו נקראת במילים אחרות: תיאום ציפיות. לתיאום ציפיות יש כמה שלבים, אציין פה לצורך העניין את השניים הראשוניים:
השלב הראשוני בתיאום הציפיות בהקשר זה הוא הסכמה ביניכם להורות שמציבה את הילד במרכז ומכבדת זו את זה כהורים, גם אם כבני זוג אתם במקום אחר לגמרי.
השלב הבא הוא לבחון היכן החיים שלכם משתנים ומה מציאות החיים החדשה דורשת מכם? אופי תעסוקה, שעות עבודה, מרחק נסיעה מהעבודה לבית ולמרכז חיי הילדים, זמן פנוי, צורך בעזרה מהמשפחה, אולי ללמוד מיומנות חדשה? האם יש צורך בליווי ותמיכה מקצועיים? ועוד.
השלב הבא: היכן בתוך השינוי הזה- נשמרת יציבות עבור הילדים. כלומר, במילים אחרות- מה לא צריך להשתנות עכשיו שאתם חיים בשני בתים? העקרון אומר ששגרה יציבה שטובה לילדים ומשרתת את אופי המשפחה, הצרכים והיכולות שלה- לא חייבת בהכרח להשתנות רק בגלל פירוד ההורים.
להיפך, ככל שתישמר יותר השגרה ותהיה יותר יציבות בחיי הילדים אחרי הגירושים, כך יהיה להם קל יותר להסתגל למציאות המשפחתית החדשה.
בפן הפרקטי של העניין, בזמן הפרידה והכנת התוכנית ההורית שלכם, יש כמה שאלות מרכזיות שצריך לענות עליהם (ואם אתם בחדר הגישור בהובלת מגשרים מוסמכים מוכווני טובת המשפחה כמכלול- מה טוב!).
הנה שאלות לדוגמה שתרצו לשאול ולענות עליהם ביחד בתכנון התוכנית ההורית שלכם:
מה היה נהוג עד כה בביתכם? למה הילדים רגילים? מהי שגרת הבוקר/צהריים/אחה״צ/ערב? מי בד״כ לוקח אותם למסגרות? מי אוסף את הילדים בד״כ מהמסגרות? מי יאסוף במציאות החדשה של אחרי הגירושים? מה היכולת של כל הורה להיות זמין לילדים בשעות הפנאי, הבוקר והערב? איזו שגרה הייתם מובילים ביחד ואיזו בנפרד? ומאיזו סיבה? האם השגרות האלו ימשיכו גם כשתחיו בבתים נפרדים?
היכולת לעבוד ביחד על תוכנית הורית שמשרתת את צרכי הילדים ותואמת את מאפייני המשפחה היא בסיס ליציבות עבור הילדים. בנוסף, היא משדרת מסר חשוב: אנחנו, ההורים שלכם, ממשיכים לעבוד יחד ולשתף פעולה לטובת המשפחה שלנו, שנשארת משפחה גם אחרי הגירושים.
אז למה חשוב לשמור על שגרה דומה בשני בתים אחרי גירושים?
זכרו שבעוד שאתם נשארים בבית אחד קבוע, ילדיכם מתנהלים מעתה בשני בתים נפרדים ויש לכך משמעויות. אם אפשר להקל עליהם לפחות בשמירת סדר יום עקבי, נוכחות סדירה, כללי בית דומים איפה שניתן, תקשורת שוטפת ביניכם של עדכונים ודיווחים הקשורים לילדים, יישור קו חינוכי וכל דבר אחר שמקנה להם תחושת יציבות ובטחון- עשו זאת. פעמים רבות מידי אני רואה את מלחמות ההורים בדברים הקטנים שנעשות על גב הילדים, דווקא במקומות שהילדים צריכים הכי הרבה יציבות- בתוך הבתים.
המטרה שלכם ההורים היא ליצור שגרת חיים ישנה-חדשה, שנשענת על מה שאפשר לשמר, שעובד ושמתאים לילדים מהחיים שלפני הגירושים לצד התאמות וגמישות שנדרשת במציאות החדשה של אחרי הגירושים. זכרו שהמטרה שלכם היא להוריד לחץ מחיי הילדים, להקל עליהם את המעברים ואת היומיום ולשמור על יציבות מרגיעה ובטוחה עבורם. כל החלטה שתיתפס עבורכם כמלחיצה או לא מקובלת- תשפיע בדרך זו או אחרת על רווחתם של הילדים ולכן אל תקלו ראש בבחינת כל החלטה לפני חתימה על ההסכם, על כל השלכותיה ומשמעויותיה. משזה נאמר, זכרו שגם אם נעשה ויתור או התגמשות מצידכם עבור טובת הילדים- זה בסדר ומקובל, רק תהיו שלמים עם זה ונסו לראות את הרציונל המערכתי והכללי שמרחף מעל.
אם דברים התנהלו טוב עבור הילדים בדברים מסוימים לפני הגירושים- אין הכרח שזה יפסיק לעבוד רק בגלל הפרידה ביניכם. המצב מבלבל גם כך, שגרה דומה ויציבות יעזרו גם לילדים שלכם, וגם לכם.
מאחלת לכם המשך יום/ערב נעים,
אלינור.