הפוסט הזה יהיה קצת שונה.
אני לא אדגיש דברים,
אחדד תובנות,
אציע רעיונות ופתרונות,
אשתף בידע ובנסיוני הרב...
בפוסט הזה אני פשוט מתחברת רגע לעשייה שלי.
למקום הזה שבגללו אני על הרגליים כל בוקר,
בשיא המרץ והמוטיבציה,
המקום הזה של השינויים האמיתיים שמתרחשים מול עיניי,
אלו שנותנים לי רוח גבית להמשיך,
גם כשאני נשאבת רגשית לחיי כל אחד ואחת מלקוחותיי,
גם כשקצת עמוס לי ומאתגר יותר,
זה המקום שהכי טוב לי בו.
אני יודעת שהעשייה הרבה שלי- משמעותית.
שהיא משנה חיים של אנשים!!!
שהיא מגנה ושומרת על עוד ועוד ילדים
וכידוע... המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.
אז הפוסט הזה קצת שונה,
כי הוא בא להגיד לכם תודה.
תודה שאתם כאן, קוראים, עוקבים, מגיבים.
תודה על כל התכתובות בפרטי
ותודה בעיקר ללקוחותיי
על הזכות הענקית ללוות אתכם לקראת חייכם החדשים,
כפרודים וכגרושים.
שרק נמשיך לעשות טוב,
ואתם תמשיכו להיות המשאב הכי טוב
שלכם ושל הילדים שלכם.
ככה נשמור גם עליכם וגם עליהם,
מכל פגיעה וכאב שלא הכרחיים.
אוהבת,
אלינור