אוטוטו נגמר החופש הגדול ומתחילה לה שנה חדשה, לא להאמין איך הזמן טס!
משינוי שגרה מלא, שעות לא שעות, פעילויות מגוונות, שפע זמן פנוי, נכנסים לשגרה חדשה של שנת הלימודים שבפתח.
ואם אתם מעלים ילד לכיתה א׳ או לגן עירייה,
זה משמח ומרגש כפליים!
אלא שאם אתם בתהליך גירושים או שהתגרשתם לפני מספר חודשים,
יכול להיות שאתם נמצאים בסיטואציה מורכבת שאתם מתמודדים איתה לראשונה.
ברור לכם ששניכם רוצים ללוות את הילד לגן או לביה״ס
אבל אתם לא מסוגלים להיות אחד ליד השני...
או שאתם חושבים שזה מאוד יבלבל את הילד אם תופיעו ביחד,
או שזה יום של ההורה השני אז מה פתאום שתגיעו גם?
ואולי לכם אין בעיה בכלל אבל זה ההורה השני שמונע מכם?
ואולי בכלל בהילד לא רוצה כי הוא מפחד שתריבו? (גם אם הוא לא אומר לכם את זה במפורש).
ואז מתחילה האכזבה הזו.
גם של הילד, גם שלכם.
זה קורע לב, באמת.
והשאלה היא למה זה צריך להיות ככה בכלל?
למה אחד מכם צריך ״לוותר״ על רגע משמח ומרגש כזה?
בשתי מילים: אין ברירה.
בשלוש מילים: –זה תלוי בכם.
הורים, מי נפגע מהמצב הזה הכי הרבה? הילד שלכם!
הילד שלכם צריך לדעת שברגעים חשובים ומשמעותיים בחייו שני הוריו יכולים להיות איתו בו זמנית.
זה חלק מהתפיסה של הורות משותפת
שממה את הילד במרכז ומאפשרת לו לחוות את נוכחות הוריו- כהורים, ולא כבני זוג.
נכון שלפחות בהתחלה חשוב להקפיד על הפרדה ביניכם כדי לעזור לילד להסתגל למציאות חדשה אבל זה לא אומר שיש פה סגירה הרמטית...
החיים הם יותר מכן/לא/ שחור/לבן.
גמישות, שיקול דעת ושיתוף פעולה בהורות המשותפת הם ערכים חשובים
לרווחתו הרגשית והנפשית של הילד אחרי גירושים.
כהורים, יש מצבים בו צריך לשים אגו, רגשות וסגירת חשבונות- בצד ולהתגייס ביחד, כהורים, לטובת הילד.
לעשות דברים במשותף, לטובת הילד. להופיע, להגיע, להיות נוכחים ביחד, לטובת הילד.
זה כולל את כיתה א׳ אבל זה גם נכון למסיבת סוף השנה, לימי הולדת, ימי הורים, הופעת סוף שנה בחוג, משחק כדורגל חשוב ותכלס- כל דבר שחשוב לילד שלכם לחלוק עם שניכם.
הילד לא צריך לקבל חצי הורה
רק בגלל שהתגרשתם.
הפרידה היא ביניכם ולא ממנו.
חשוב לדעת שילדים הם סתגלניים,
הם לא יתבלבלו אם תשמרו על גבולות, עקביות ומסרים אחידים.
מה שיותר חשוב מספירת שעות והקפדה על זמני השהייה היא ההכרה בצרכים של הילד שלכם, והיכולת שלכם לעבוד יחד כדי לשמור עליו ולאפשר לו לחוות אירועי חיים בנחת ובשמחה.
ואם בכל זאת זה לא אפשרי,
תעשו כל מה שאתם יכולים כדי שזה כן יהיה אפשרי.
תשלחו אתם הודעה מזמינה,
תשמרו אתם על פרופיל נמוך לפני הארוע (מתוך בחירה),
צמצמו אתם כמה שיותר את האינטרקציות שמעוררות קונפליקט ביניכם,
תנסו אתם להזמין צד ג׳ שיוכל לתווך ביניכם,
תתעלמו אתם ממה שאפשר גם אתם הכי צודקים,
תהיו אתם האדם הגדול יותר!
אם תצליחו לעשות זאת,
תשנו את חיי ילדיכם, ככה דרמטי.
תתנו מתנה לחיים של הילד שלכם.
תשדרו לו שאתם יחידה אחת,
ששניכם כאן עבורו, מחוייבים אליו,
רואים אותו, אתם נוכחים עבורו.
אתם תציגו בפניו קשר הורי מכבד ומשותף,
גם אם זה רק למראית עין וגם אם זה זמני,
ורק זה לבדו תורם משמעותית להסתגלות בריאה של הילד לגירושין.
הגירושים הם לא חוויה חולפת בחיי הילד- הם הופכים להיות חלק מחייו, נקודה. כהורים, יש לכם אחריות משותפת על איכות החיים של ילדיכם.
קדימה, קחו החלטה, תגיעו ביחד ותלוו את הילד שלכם לגן או לכיתה,
תנו לו להרגיש שהוא לא נאלץ לבחור או לוותר על אחד מכם,
שהוא יכול להתחיל שנה ברגל ימין,
מוקף אהבה, אושר ובטחון,
גם אם אחר כך הוא הולך לבית של רק אחד מכם.
הרגע הזה בבוקר יכול להיות עולם ומלואו עבורו.
ואם אתם רוצים לדעת מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לילדים שלכם להתחיל את שנת הלימודים בנחת ובכיף גם אחרי גירושים, הכנתי לכם הרצאה מיוחדת לצפייה בזמנכם הפנוי.
מאחלת לכם שנת לימודים קלה ונעימה!
אלינור
כאן מחכה לכם קישור להתייעצות ראשונית איתי ללא עלות וללא התחייבות: