האקס משמיץ אותי בפני הילדים. מה עושים?

מה עושים כשהאקס/ית לא מפסיקים להשמיץ אותנו בפני הילדים ובעיקר להאשים אותנו בפירוק המשפחה?

זו שאלה שנשאלתי עליה בקהילת הפייסבוק שלנו (מצטרפים ממש פה) ואני מסכמת כאן את עיקרי התשובה.

.

ראשית, חשוב לבדוק האם אתם מסונכרנים בשלבי היחסים. מקרה כזה יכול להעיד על פערים בתהליכי עיבוד הפרידה כך שבעוד שצד אחד מתקדם ומבקש להמשיך הלאה, הצד השני נותר שבוי במקום יותר קורבני שבו הוא לא מכיר בחלקו בדעיכת הזוגיות, מאשים את הצד השני כי זה נוח וקל ולא לוקח אחריות על בחירותיו והשלכותיהם (שזה יותר קשה להתמודדות).

כשהורה מאשים הורה אחר בפני הילדים, הוא מעמיד אותם באמצע הקשר , מאלץ אותם לשמוע דברים שהם לא צריכים לשמוע ויותר מכך- מעמיד אותם במקום שעליהם לבחור: למי להאמין? מי המסכן פה? על מי לרחם ועל מי לגונן? שאלות שהילדים לא צריכים לעמוד בפניהן.

חשוב לזכור:

אנחנו לא יכולים לשלוט על האחר. לא מה הוא אומר, לא מה הוא עושה, לא איך הוא פועל ומה התגובות וההתנהגויות שלו. אנחנו כן יכולים, וצריכים, לשלוט על התגובה שלנו ועל מה שנעשה בסביבתנו.

חלק ההמלצות שלי לאותה אמא יהיו:

לא להגיב יותר ישירות על מה שהוא אומר במובן של ״מילה שלי נגד מילה שלו״. לא להיכנס לעובדות ומה נכון או לא נכון.

להתמקד בילדים וההשלכות של המסרים שלו עליהם.

בכל פעם שהם מעלים אמירה כזו שאבא אמר להם, אפשר לומר ״אני לא מסכימה עם אבא. לפעמים כשאנשים עצובים או פגועים הם אומרים דברים שונים״. להישאר במקום של הסבר הסיטואציה הכללית ועיקר המיקוד בעיבוד הרגשי של הילדים.

שאלות לדוגמא לעיבוד רגשי: איך זה גורם לך להרגיש? מה זה אומר לך כשאבא אומר ש? מה אתה חושב?

בצורה כזו נוציא אותם מהמקום שהם צריכים להחליט למי להאמין ונתמקד בעיבוד החוויה והרגש שעולה בעקבות כך.

רוצים לדבר איתי? אפשר להתקשר, לשלוח וואטס אפ או מייל או לכתוב לי בצ׳אט :-)