אחת התלונות שאני שומעת הכי הרבה מהורים אחרי גירושים היא:
“הוא/היא קונים את הילדים עם ממתקים ומתנות!”
“הוא מרשה להם הכול!”
“היא לא מציבה גבולות בכלל!”
נשמע מוכר? אתם ממש לא לבד.
זו אחת התופעות הנפוצות ביותר שאני פוגשת אצל הורים אחרי פרידה.
אז למה זה קורה?
בדרך כלל מאחת משלוש סיבות:
הסיבה הראשונה: כך היה גם לפני הגירושים- רק שאז זה לא הפריע לנו כי היינו “בתמונה”.
הסיבה השניה: חוסר בכלים הוריים או בחוסר רצון להשתמש בהם (גבולות, משמעת, עקביות).
והסיבה השלישית, שבה אני רוצה להתמקד, היא תחושת אשמה- בעיקר כלפי הילדים.
כשאשמה הורית הופכת לפינוק
אולי אתם מרגישים אשמה על פירוק המשפחה, על הפגיעה בילדים, על העצבות שלהם.
אולי אתם אומרים לעצמכם שזה לא מגיע להם,
שאתם רוצים “לפצות” אותם, קצת להקל עליהם, קצת לרכך את השינוי.
אז מרפים מהגבולות.
מרשים יותר ממתקים.
קונים מתנות.
אומרים “כן” גם כשבעצם רציתם לומר “לא”.
זה נראה כמו אהבה, אבל בפועל זו תגובה רגשית לאשמה.
וזה לא באמת עוזר לילדים.
מה קורה כשהגבולות מיטשטשים
כשאנחנו מפצים את הילדים בפינוק, מתנות או ויתורים,
אנחנו בעצם מבלבלים אותם.
כי ילדים, חכמים כמו שהם, קולטים הכול.
הם מזהים מתי אנחנו חלשים,
והם ילחצו בדיוק שם.
אבל זה לא רוע.
זו הדרך שלהם לחפש ביטחון ושליטה בעולם שהשתנה להם לגמרי.
מה הילדים באמת צריכים
הורים חושבים לפעמים שמה שישמור על הילד שמח ובטוח זה “לתת לו מה שהוא רוצה”.
אבל זה לא מה שהוא באמת צריך.
ילדים צריכים להרגיש:
שרואים אותם ושומעים אותם
שאוהבים אותם באמת, גם כשאומרים “לא”
שהם שייכים ומשמעותיים
שיש להם על מי להישען
שיש מבוגרים שמנהלים את המציאות
וכל זה- לא מגיע מפיצוי יתר.
זה מגיע מיציבות, עקביות ונוכחות.
גבולות = ביטחון
ילדים אולי מבקשים חופש, אבל הם צמאים לגבולות.
הם צריכים לדעת שיש סדר, שיש חוקים, שיש מישהו שמחזיק את המסגרת.
כשהם מרגישים שיש הורה שמכוון, מוביל ומחזיק את השגרה,
החרדה שלהם יורדת והביטחון שלהם גדל.
לכן דווקא אחרי גירושים-
הדרך לעזור לילדים להרגיש טוב יותר,
היא לא לוותר, אלא להיות יציבים יותר מתמיד.
אז מה כן לעשות?
כדי לעזור לילדים לעבור את התקופה הזו בצורה בריאה, הנה כמה עקרונות פשוטים:
השקיעו בעצמכם.
כשההורה רגוע, הילדים רגועים. תנו מקום לריפוי, תמיכה וליווי גם לעצמכם.
בנו תקשורת הורית משתפת.
זה לא קל, אבל זה קריטי. כל החלטה משותפת משדרת לילדים ביטחון.
דברו עם הילדים.
אל תנסו להסתיר מהם רגשות. הם רואים הכול. דברו על מה שקורה, בגובה העיניים.
היו עקביים.
גם אם כל אחד מכם מנהל בית שונה, הגבולות המרכזיים צריכים להיות דומים.
אל תתייאשו.
לפעמים תרגישו שאתם “ההורה הרע”. זה בסדר.
גבולות לא פוגעים בילדים, הם מחזקים אותם.
לסיכום
בזמן פרידה וגירושים, הילדים בוחנים את העולם מחדש.
הם בודקים איפה הגבולות, מי שומר עליהם ומה נשאר קבוע.
שיתוף פעולה הורי, יציבות ותקשורת ברורה-
אלו לא רק מילים יפות, אלא תרופת פלא אמיתית לחרדה, למתח ולכאב של הילדים.
הפינוק, המתנות והוויתור- הם לא הפתרון.
ביטחון, גבולות ונוכחות- הם הדרך.
אם אתם מרגישים שאתם רוצים לבנות מערכת הורית מאוזנת ורגועה יותר,
אני כאן לעזור לכם לראות איך עושים את זה, צעד אחר צעד.