אם החלטתם להיפרד ויש לכם ילדים משותפים, סביר להניח שהדבר הראשון שמעסיק אתכם הוא איך להגן עליהם מהפגיעה, איך לעבור את התהליך בלי לשבור את מה שחשוב באמת- את תחושת הביטחון, השייכות והאהבה שלהם.
אז כן, זה אפשרי. והדרך לשם עוברת דרך הורות משותפת טובה.
חשוב להכיר ולזכור שלא הגירושים הם שפוגעים בילדים אלא איך שהם מתנהלים.
הגירושים עצמם הם רק עובדה.
מה שקובע את ההשפעה על הילדים הוא איך אתם מתנהלים ובין היתר רמת הקונפליקט ביניכם, איכות הקשר ההורי והיכולת שלכם להמשיך לראות אחד את השני קודם כול כהורים.
המשמעות היא שאפשר להתגרש בלי להרוס. אפשר להיפרד כזוג- ולהישאר הורים ומשפחה עבור הילדים.
ופה נכנסת לתמונה ההורות המשותפת- הדרך לבנות מחדש מערכת הורית שמשרתת את הילדים.
השלב הראשון: להחליט.
הורות משותפת טובה מתחילה בהחלטה מודעת.
ברגע שהחלטתם שאתם רוצים לגדל את הילדים שלכם מתוך שיתוף פעולה, כל מה שנותר הוא להבין איך עושים את זה בפועל.
ואז מגיע הכלי המרכזי- החזון ההורי.
לבנות חזון הורי זה לבנות את המצפן שלכם קדימה.
החזון ההורי הוא בעצם מפת הדרכים שלכם להורות אחרי הגירושים.
זהו תהליך שבו אתם מגדירים:
- מהי בעיניכם הורות משותפת טובה
- אילו ערכים חשובים לכל אחד מכם
- מהן המטרות שלכם כהורים לטווח קצר ולטווח ארוך
מומלץ לבנות את החזון יחד, אבל גם הורה אחד יכול להתחיל.
החזון הזה הופך לזרקור שמאיר את הדרך, במיוחד כשיש רעשי רקע, כעסים או אי הסכמות.
הוא עוזר לשאול את עצמכם בכל רגע:
“האם הצעד הזה מקרב אותנו להורות משותפת טובה? האם הוא משרת את הילדים שלנו בטווח הארוך?”
כדי שיהיה לכם פשוט יותר, הנה ריכוז של 5 מרכיבים ביצירת הורות משותפת טובה:
1. ביסוס אמון וכבוד הדדי
קשה לייצר הורות משותפת כשאין אמון בסיסי. גם מינימום של אמון וכבוד זו התחלה.
נסו להימנע מהחלטות חד צדדיות שמשפיעות על הצד השני, שמרו על תקשורת שקופה ועל התנהלות שמכבדת את האדם שהיה בן/בת הזוג שלכם ושהוא עדיין ההורה של ילדיכם.
כל צעד חיובי, גם קטן, מזמין תגובה חיובית מהצד השני.
החזון ההורי עוזר לזכור מה חשוב באמת- הילדים, ולא המאבק.
2. לפעול מתוך שיקול דעת, לא מתוך אגו.
בסערת רגשות, קל מאוד לפעול מהבטן.
אבל כשיש לכם חזון ברור, הוא שומר עליכם ממעשים אימפולסיביים שיכולים לפגוע בילדים או בקשר העתידי ביניכם כהורים.
לפני שאתם מגיבים, שאלו את עצמכם:
“התגובה הזו מקדמת אותי או מרחיקה אותי מהמטרה שלי כהורה משותף?”
3. להיעזר בתמיכה מקצועית
גירושים מערערים, רגשית ופרקטית.
גם להורה הכי יציב יש רגעים שבהם קשה לשמור על שיקול דעת.
ליווי מקצועי- בין אם אישי, זוגי או הדרכתי- יכול לעזור לכם להישאר מחוברים לחזון ולמטרה: להגן על הילדים ולבנות מערכת הורית יציבה.
מערכת תמיכה טובה היא כמו חגורת ביטחון- היא שומרת עליכם מהסטות חדות בדרך.
4. לשמור על שגרה ויציבות
ילדים זקוקים לוודאות.
כשיום אחד ההורים מדברים בנעימות ולמחרת מתעלמים זה מזו, העולם שלהם מתערער.
הקפידו על עקביות: גם בתגובות, גם בגישה, גם בכבוד ההדדי.
החזון עוזר לכם לזכור שאתם בוחרים בדרך של יציבות, גם כשזה לא קל.
התגובה שלכם לא צריכה להיות תלויה בהתנהגות של ההורה השני אלא בערכים שלכם כהורים.
5. לפתח גמישות והקשבה אמפתית
הקשבה אמיתית היא לא רק לשמוע את מה שנאמר, אלא גם להבין את מה שלא נאמר.
גם להורה השני יש פחדים, קושי והתמודדויות.
כשתצליחו לראות גם את נקודת המבט שלו, תגלו שהדרך לשיתוף פעולה הופכת רכה יותר.
זה לא אומר לוותר על גבולות אלא להקשיב, להבין, ולבחור תגובה שמקדמת ולא שוברת.
ולסיום, להתחיל בצעד אחד קטן.
יכול להיות שהמאמר הזה גורם לכם לחשוב:
“על איזו הורות משותפת טובה היא מדברת? אנחנו בקושי מדברים.”
וזה בסדר.
הורות משותפת טובה לא נולדת ביום. לפעמים היא מתחילה מצעד אחד קטן של הורה אחד בלבד- וזה מספיק כדי להזיז את המערכת כולה.
זכרו:
מה שקורה עכשיו הוא רק “כרגע”. המציאות הזו יכולה להשתנות.
עם זמן, רצון ומודעות נבנות מערכות יחסים חדשות, בוגרות ויציבות יותר.
כמו שאני אומרת להורים שאני מלווה-
לא משנה מה קורה מסביב, תהיו אתם בסדר.
הורות משותפת היא דרך חיים.
היא דורשת עבודה, סבלנות, גמישות וכבוד, אבל התמורה שהיא מעניקה לילדים- ולכם- שווה כל רגע.
והכול מתחיל בהחלטה אחת פשוטה: לבחור בדרך הזו.
אין דרך אחת להורות משותפת, אבל יש דרך שמתאימה בדיוק לכם. לפעמים כל מה שצריך הוא מבט מבחוץ שיעזור לראות את הדרך. אני כאן כדי לעזור לכם למצוא אותה.