הורות משותפת היא לא רק דרך להתנהל אחרי גירושים- היא הזדמנות לבנות מחדש את המשפחה, בשני בתים שונים, אבל ביחד, למען הילדים.
כי גם כשהקשר הזוגי מסתיים, המשפחה לא מתפרקת אלא היא משנה צורה. וככזו, היא יכולה להמשיך להעניק לילדים אהבה, ביטחון ותמיכה ובתכלס, כל מה שהם צריכים. וכשזה נעשה נכון, הילדים מרגישים אהובים, מוגנים ושייכים.
הורות משותפת מבוססת על ההבנה ששני ההורים ממשיכים להיות צוות אחד בכל מה שנוגע לילדים, גם אם כבר אינם בני זוג. אני אוהבת להסתכל על זה לא רק כמודל הורי אלא כמודל משפחתי חדש, שמעביר לילדים מסר חשוב:
״נכון, המשפחה שלנו השתנתה אבל היא ממשיכה להיות המשפחה שלנו- רק בשני בתים״.
הנה איך זה נראה כשזה קורה בפועל.
שלב ראשון: להבין איפה אתם עומדים
לפני שמתחילים לשפר או למנף את ההורות המשותפת, חשוב לעצור לרגע ולבדוק את המצב הקיים:
- האם ההורות המשותפת שלכם מתנהלת בשיתוף פעולה או שהיא מתוחה ומאתגרת?
- האם לשניכם יש מטרות דומות בהורות?
- האם אתם מרגישים שיש לכם את אותן יכולות וכלים לשיתוף פעולה אמיתי?
התשובות לשאלות האלה יכוונו אתכם לדרך הנכונה.
חשוב לדעת שגם אם אתם מרגישים שהקשר ההורי כרגע מורכב או מלא התנגשויות, זה לא סוף הסיפור. אפשר לבנות תקשורת הורית טובה גם מהמקום של הורה אחד בלבד, זה פשוט מצריך יותר רצון, מודעות, אנרגיה וכלים מדויקים.
חמש דרכים פשוטות לחזק את הילדים דרך ההורות המשותפת
1. לחזק את הדימוי של ההורה השני
הילדים שלכם הם 50% מכל אחד מכם. לכן, כשאתם מדברים על ההורה השני בכבוד אתם מחזקים גם אותם. זה לא אומר להתעלם מקשיים, אלא לבחור בחיובי, גם אם זה נראה דבר קטן ושולי.
איך עושים את זה בפועל:
פרגנו להורה השני מול הילדים, הזכירו את החוזקות שלו, הכישורים או הערכים שאתם מזהים אצלו.
2. גיבוי הדדי
ילדים שחיים בין שני בתים נוטים לבדוק גבולות ולהשוות בין ההורים. זו לא מניפולציה אלא דרך להבין את העולם החדש שלהם. כשאתם שומרים על קו אחיד ומכבדים החלטות זה של זו, אתם משדרים לילדים ביטחון ויציבות.
איך עושים את זה:
אם ילד אומר: "אבא מרשה לי" או "אמא אמרה אחרת"- אל תגיבו אוטומטית.
ענו בנחת: "נבדוק את זה יחד" או "אני אדבר עם אמא/אבא".
כך הילדים לומדים שההורים שלהם מתואמים, גם אם לא חיים יחד.
3. לאפשר לילדים לאהוב את שני ההורים, בלי תנאים
אהבה להורה השני היא זכות בסיסית של הילדים שלכם.
גם אם אתם פגועים או כועסים, חשוב לזכור: הילדים לא אמורים לשאת את הרגשות האלה.
מה זה אומר בפועל:
עודדו קשר פתוח של הילדים עם ההורה השני, אפשרו שיחות ומפגשים גם בזמנים פחות נוחים, תמכו בשמחה שלהם בזמן המשותף עם ההורה השני.
כשילד משתף אתכם בחוויה טובה מהבית השני- פרגנו באמת. זה שומר עליו שלם מבפנים.
4. לשמור את "הכביסה המלוכלכת" ביניכם
ילדים לא צריכים לדעת הכול.
גם אם אתם מאמינים ש"הם כבר מבינים"- תנו להם את המתנה של תמימות ושקט פנימי.
מה זה אומר בפועל:
אל תערבו את הילדים בקונפליקטים ואל תדברו בגנות ההורה השני.
אם אין לכם משהו חיובי להגיד- עדיף לא להגיד כלום.
הילדים הם לא השופטים שלכם והם לא צריכים לבחור צד.
5. תקשורת חיובית וגלויה ביניכם
כבדו אחד את השני במפגשים, אפילו ב"שלום" קטן או "תודה" וזכרו שהילדים רואים ושומעים הכול, קולטים כל מבט, כל טון דיבור.
כשאתם מתנהלים בכבוד אתם מלמדים אותם איך נראית בגרות רגשית.
איך עושים את זה:
דמיינו שהילדים תמיד צופים בכם (כי הם באמת עושים את זה).
ואם כרגע הקשר ביניכם טעון, השתמשו ב"מסכת הבמה" שלכם. התנהגו בכבוד גם כשזה לא פשוט.
אפשר גם לפנות לייעוץ שיסייע לבנות תקשורת הורית מיטיבה- זו השקעה שמחזירה שקט לילדים ולכם.
לסיכום
הורות משותפת היא תהליך מתמשך של למידה, סבלנות והתכוונות.
גם אם הקשר הזוגי נגמר, הקשר ההורי שלכם לא- הוא פשוט משנה צורה.
זכרו: גם הורה אחד יכול לעשות שינוי גדול.
אבל כששני הורים פועלים יחד- הכוח גדל פי שניים והילדים מרוויחים עולם שלם של אהבה וביטחון.
אם אתם מרגישים שההורות המשותפת שלכם נתקעה או דורשת כיוונון עדין- אל תישארו לבד.
ייעוץ וליווי מקצועי יכולים לעזור לכם לממש את הפוטנציאל שבמשפחה שלכם, גם אחרי הגירושים.