הי אלינור, בן זוגי ואני נפרדנו (לא היינו נשואים), בחרנו להמשיך בקשר טוב לטובת ביתנו המשותפת, בת 2.5. כחלק מההחלטה אנחנו מאמצים הורות משותפת ושני בתים. מתנהלים כך כבר 3 חודשים. אני תוהה אם ההחלטה להעביר ילדה מבית לבית היא נכונה או שעדיף להשאירה בבית שלה ושאנחנו נחליף בתים בינינו. תודה! וגם תודה על המקום הזה לשאול!
תודה לך על השאלה החשובה שאני בטוחה שתשרת גם הורים אחרים.
ראשית, שמחה לשמוע על קשר טוב ביניכם ההורים שבהחלט משחק לטובת הילדה שלכם (וגם עבורכם).
ההחלטה למגורים בשני בתים היא החלטה רווחת ומקובלת ואני מצדדת בה מאוד ומניחה שגם עבורכם היא הייתה הפתרון המתאים שכן לא בחרתם מראש באפשרות השנייה שציינת. אני רוצה לחזק אותך.
קודם כל, אני מבינה את מקור החשש והדאגה שלך ומזמינה אותך לזכור שלרוב הקושי מתחיל בנו ובאופן שבו ננהל אותו מול הילדים. אם את מאמינה שכשהיא אצל אביה היא במקום טוב, דואג ואוהב ושזה הפתרון שעובד עבורכם- גם ביתך תרגיש זאת. התשדורות המילוליות והבלתי מילוליות קריטיות לילד.
יתרה על כן, ילדים מאוד סתגלניים מטבעם ופחות שמים לב לצבע הסדין עליו הם ישנים ויותר שמים לב ומרגישים מי נמצא לידם, כמה חיבוקים הם מקבלים, כמה נעים ונוח הם מרגישים וכמה משוחחים איתם ודואגים להם.
בגילאים הצעירים במיוחד, הילדים מבנים לעצמם מסגרת חיים כפי שהיא. חוסר הנוחות הוא ברור ומובן אבל ילדים, במיוחד צעירים, לא חושבים אם זה מתאים להם או לא, הם לא מכירים כל מציאות אחרת ודווקא במקרה שלך כשהיא מאוד צעירה יש פה סוג של ״יתרון״ להקנות לביתך דרך חיים בטוחה, תומכת ואוהבת משני הוריה. זה יהיה עבורה החיים כפי שהיא גדלה לתוכם ומכירה בהם. אין לה תחושת החמצה, פספוס או כישלון. מבחינתה- זה מה שהיא מכירה וטוב לה. זו השגרה שלה.
ממליצה לכם לשמור בבית של כל אחד מכם על שיח רגשי (בגיל זה יש לרוב כבר תקשורת מילולית בסיסית לפחות ואם לא להיעזר בתמונות או ציורים), לקבל בהבנה ובחמלה געגוע, אם יעלה, להורה השני ו/או לבית השני (ולא לבטל חלילה), לדאוג שבכל בית יהיו לה צעצועים אהובים, מקום משלה, ציוד פרטי שלה (כמו מסרק ומברשת שיניים) ואפילו תמונות של ההורה השני (אם זה אפשרי ונוח מבחינתכם).
תחושת השייכות שלה מאוד מאוד חשובה לתחושת הבטחון- כבר בשלב ראשון דברו במונחים של שייכות הדדית: הבית של רותי ואבא, הבית של רותי ואמא, הבית שלנו, הבית שלכם. פחות הבית של אבא/אמא.
בשורה התחתונה, ילדים זקוקים לתחושת שייכות, משמעות, הכלה ואהבה.
כל עוד הילדה מקבלת את אלו בכל אחד מהבתים, היא במקום מצוין מבחינתה.
נסי לשים את חסמייך וחששותייך בצד והאמיני, בהנחה שאין לך סיבה שלא להאמין בכך, שהילדה במקום טוב ושהמהלך הזה טוב לה- ולך. פרגני לאבא ונסי לעזור אם את יכולה איפה שהוא יצטרך, אם יצטרך, כי בסוף היום, עזרה לו היא עזרה לביתך.
בהצלחה :-)