top of page

תפתרו את זה בעצמכם!!

בכל הנוגע למריבות בין אחים, הורים נוטים לאמר לילדיהם "תפתרו את זה ביניכם או תתמודדו".

וזה נכון, כך צריך להיות. אבל.... לעולם לא בשלב הראשון.

ילד לא יודע לפתור דברים לבד או להתמודד אלא אם נלמד אותו.

אם תוך כדי הריב, נתעלם ונצעק לעברו : "אתה בוגר, תסתדר!" הוא לא יבין מה אנחנו רוצים ממנו...

הוא עושה מה שהוא יודע: צועק, תוקף, זורק, שותק, אולי מרביץ. אולי בורח. אולי מוותר.

משהו מתגובות אלו הוא ראה בגן המשחקים, בטלויזיה, בבית של חבר, ברחוב, בכיתה, בגן.

ככה הוא מסתדר, דרך חיקוי האחר, צפייה מהתבוננות.

האם הוא צפה בפתרון קונפליקט "מאורגן"? האם כל הסביבה שלו יודעת להתנהל בזמן קונפליקט באופן שמוסכם עלינו ההורים? האם הוא יודע מה זה אומר להסתדר..?

ולכן, בשלב ראשון, נהיה *מעורבים מאוד* במה שקורה. השלב החשוב הזה לא יכול לקרות אם לא נהיה נוכחים ברגע , בגוף ובנפש. נוכחים. ולכן, אחד מההצעות שלי להורים היא ליזום מצבים מלאכותיים שכאלו שיאפשרו להורה לבחור את הזמן שבו הוא נוכח ופנוי לעניין זה. כלומר, לזמן מצבים שייתכנו בהם התנגשויות או שיש להן פוטנציאל התנגשויות גבוה. סוג של "סביבה מלאכותית". לדוגמא: ימי שבת בבוקר, התארגנות הערב אחרי מקלחת, טיול משפחתי משותף, נסיעה ארוכה ברכב, משחק קופסא משפחתי משותף. מעבר לזמן האיכות שבו, זו הזדמנות נהדרת ללמידה שבה אנחנו ההורים נוכחים ומכווני רדאר לתפוס התחלה של קונפליקט בהתהוותו. ראו כל מפגש כזה כהזדמנות פז ללמידה יעילה ובמידה מסויימת צפו להתנגשות... ואולי אף, קוו לכזו. וכשזו תגיע, אתם- ולא הגננת, השכנה, האמא של החבר או הסבתא- אתם! אתם אלו שתהיו שם נוכחים להגיב. אז מה עושים כשזה אכן מגיע? זוכרים את תפקידנו ללמד אותם שפת פתרון קונפליקטים חדשה. שפה שנשענת על רגשות, צרכים ושיח מכבד.

הרי אמרנו, הם לומדים מצפייה, מהתבוננות, מדוגמא.

ללמוד להתנהל בקונפליקט זה נכס לחיים ויש חלון הזדמנויות נפלא להורים שמעוניינים בכך לתפוס את ההזדמנות הזו וללמד בעצמם את שהיו רוצים. רוצים לקרוא יותר על שפת פתרון הקונפליקטים ולקבל כלים פרקטיים ודוגמאות?



Kommentare


bottom of page