אנחנו גרושים. אז למה כל כך קשה לשחרר שליטה?
"תלביש אותה טוב", "אל תשכח לתת לו את התרופה", "אני יודעת איך להרגיע אותו".
משפטים שנשמעים כמו דאגה רגילה לילדים. אבל מתי הדאגה הזאת הופכת לניסיון לנהל גם את ההורות של ההורה השני?
בפרק הזה של ״גירושין הדור הבא״ אני מדברת על אחד האתגרים המשמעותיים במעבר להורות בשני בתים: להמשיך להיות הורים אחראים ומעורבים, בלי לנסות לשלוט בכל מה שקורה בבית השני.
נדבר על התפקידים ההוריים שהתרגלנו אליהם עוד לפני הפרידה, על חוסר אמון, על הקושי לשחרר שליטה ועל התנהגויות שלפעמים נראות לנו כמו דאגה לילדים אבל בפועל עלולות להגביל את העצמאות ההורית של ההורה השני ונבין גם איך הדפוסים האלה משפיעים על הילדים, מתי התערבות היא חלק מהאחריות ההורית שלנו ומתי נכון דווקא לאפשר להורה השני לפעול בדרכו.