לפעמים, דווקא כשהכול נראה “בסדר”, יש רגע שבו בני זוג מבינים שהפרק הזוגי שלהם הסתיים. אבל יש דרך לבחור איך נראית ההמשך-
וזה בדיוק מה שקרה עם הזוג הזה שהגיע אליי לפגישה.
“אנחנו חברים טובים, פשוט לא מתאים לנו יותר בזוג”
הם נכנסו לחדר מחויכים, קרובים, כמעט כמו זוג מאוהב.
“אנחנו ממש חברים טובים”, היא אמרה מיד.
“פשוט לא נמשכים כבר אחד לשני. פתחנו את הקשר, ראינו כי טוב,
והחלטנו להתגרש- אבל ברור לנו שזה יהיה הכי טוב שאפשר לטובת הילדים.”
שאלתי בעדינות:
“אז למה הגעתם אליי?”
היא חייכה:
“כי אולי אנחנו טועים.
אנחנו חושבים שאנחנו יודעים,
אבל אף פעם לא התגרשנו קודם… אז אולי אנחנו מפספסים משהו?”
תזכורת מרגשת לשפיות הורית
התגובה הראשונה שלי הייתה התפעלות.
כמה נדיר לפגוש זוג שבא לא כי רע לו,
אלא כדי לוודא שהוא עושה את זה נכון.
לא כדי להוכיח מי צודק,
לא כדי לנצח,
אלא כדי לשמור על הילדים, על עצמם, על המשפחה שנשארת.
כמה יופי יש בזה.
כמה תקווה יש בזה.
כשהורים בוחרים בדרך של אחריות
הם ביקשו תהליך של ליווי פרידה מודע:
דיוקים, תובנות, תכנון הורות משותפת,
אפילו מחשבה קדימה על פרק ב’.
הם לא רצו “לשרוד את הגירושים”-
הם רצו לבנות את החיים שאחרי.
וזה, מבחינתי, בדיוק המקום שבו מתחילים “גירושים אחרים”.
ההורים הם המשאב הכי חשוב של הילדים
המסר הזה אולי פשוט, אבל הוא משנה חיים:
הילדים שלכם לא צריכים הורים מושלמים-
הם צריכים הורים שמטפלים בעצמם,
ששומרים על עצמם,
שבונים את עצמם מחדש כדי להיות להם עוגן.
לפני שאתם משקיעים בילדים, תשקיעו בעצמכם.
חזקו את הרווחה הרגשית שלכם.
תנו מקום לשקט, לנחת, לנשימה.
למדו כלים להתמודדות ולצמיחה.
כשאתם יציבים- הילדים מרגישים בטוחים.
כשאתם שלווים- הם נרגעים.
כשאתם מאמינים בעצמכם- הם מאמינים בעולם.
גירושים אחרים הם לא פנטזיה.
הם בחירה.
בחירה לראות את עצמכם כשותפים, גם אם לא כבני זוג,
ולבנות יחד מציאות חדשה, אנושית ואוהבת.
אתם המשאב הכי חשוב של הילדים שלכם.
כשאתם בטוב- הם בטוב.
אם אתם רוצים לגלות איך לעשות את זה נכון,
בלי מלחמות ובלי כאב מיותר, אני כאן בשבילכם.