זה קורה כמעט בכל תהליך גישור גירושין.
זוג הורים מגיע, מבקשים “להסדיר את נושא הילדים”,
ואז- מתגלה הסיפור האמיתי שמאחורי ההסכמות.
הנה דוגמה אחת קטנה, שמסכמת מציאות גדולה:
מתוך חדר הגישור
אני שואלת בעדינות:
“איך אתם רואים את ההסדר ההורי ביניכם?”
האמא עונה מיד:
“אני רוצה משמורת אם!
אני הכי דומיננטית, אני עושה הכול,
אני יודעת הכול, אני מנהלת את הבית!
אתה מגיע רק ב־ 20:00, כשהם כבר ישנים.”
האבא משיב:
“אני לא מסכים. ברור שמשמורת משותפת.
אני עבדתי ופרנסתי, בזכותי יש בית!
עכשיו הכול משתנה, גם אני אבא.”
האמא מתרגזת:
“איך תהיה אבא? אתה בכלל לא היית פה!
לא לקחת לחוג, לא הכנת סנדוויצ’ים.
אתה בכלל יודע באיזה חוג היא?”
והאב, בעקשנות שקטה:
“נכון, זו הייתה החלוקה שלנו.
אבל המציאות השתנתה.
אני אלמד, אני אבקש עזרה, אני אשנה את שעות העבודה שלי.
גם לי יש מקום בחיים של הילדים.”
מה באמת קורה כאן?
זו לא רק שיחה על “זמני שהות”.
זו שיחה על פחדים, על אובדן, על שינוי תפקידים,
ועל הדרך שבה שני הורים מנסים לבנות מחדש את המשפחה-
אבל הפעם, בשני בתים.
אחד הנושאים המרכזיים שעולים בגישור הוא
איך תיראה המשפחה במתכונת החדשה,
מה נשאר כמו שהיה, מה משתנה,
ואיך מתמודדים עם החששות שעולים משני הצדדים.
מ"משמורת" ל"אחריות הורית משותפת"
בעבר, “משמורת אם” הייתה כמעט ברירת מחדל.
היום, השיח השתנה- גם במערכת המשפט וגם בתפיסת ההורות.
הביטוי “אחריות הורית משותפת” החליף את “משמורת”,
והוא מבטא שינוי חשוב:
ההבנה ששני ההורים-
גם אחרי גירושים-
נשארים בעלי אחריות שווה ומשמעותית כלפי ילדיהם.
שני ההורים חשובים באותה מידה להתפתחות הילד,
בלי קשר לחלוקת הימים או לזמני השהות.
כדי שהורות משותפת תעבוד באמת
לא מספיק “לרצות” הורות משותפת.
צריך להבין מה היא דורשת ולהיערך לזה.
כדי שהורות משותפת תתפקד לטובת הילד, חשוב שיתקיימו כמה תנאים בסיסיים:
מגורים ראויים לכל אחד מההורים, שהילדים ירגישו בהם “בבית”.
קרבה גיאוגרפית למרכז חיי הילד (בית ספר, חברים, חוגים).
תקשורת הורית בסיסית שמאפשרת קבלת החלטות משותפת.
אלה לא רק תנאים טכניים אלא תנאים רגשיים ותפקודיים.
הם מאפשרים לילדים להרגיש בטוחים, אהובים ושייכים
גם כשהחיים שלהם מחולקים בין שני בתים.
איפה רוב ההורים טועים?
לא מעט הורים מניחים שהדברים “ימשיכו כרגיל” גם אחרי הגירושים.
אבל המציאות החדשה דורשת התאמות:
שינויים בהרגלים, בגבולות, בתקשורת וגם ויתורים.
להיות הורים משותפים זה תהליך.
זה ללמוד מחדש איך להיות יחד בצורה אחרת.
לא כזוג, אלא כצוות הורי.
אל תפספסו את ההזדמנות
גישור גירושין הוא לא רק דרך להסכים על תנאים-
הוא הזדמנות אמיתית לבנות תקשורת חדשה.
ליצור שפה הורית משותפת שתשמור על הילדים
ותאפשר להם לגדול עם שני הורים נוכחים, שווים ובטוחים.
כי גם אחרי גירושים-
משפחה נשארת משפחה.
רק במתכונת שונה.
לסיכום
אם אתם עומדים בפני גירושים
ומעדיפים לא להיכנס להליך משפטי ארוך, יקר ובלתי צפוי,
אם חשוב לכם לפעול לטובת הילדים,
ולהישאר שותפים אמיתיים בהחלטות המשפחתיות שלכם-
בואו לגישור גירושין.
הימנעו ממאבקים בבית המשפט.
תנו לעצמכם ולילדים את המתנה של פרידה מכבדת
ושל חיים יציבים וטובים באמת, גם אחרי הגירושים.